חדשות בר-אילן

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • טקס הוקרה לחוקרים בעלי הישגים מחקריים הראויים להערכה מיוחדת בשנה

    טקס הוקרה לחוקרים בעלי הישגים מחקריים הראויים להערכה מיוחדת בשנה"ל תשע"ה

    טקס הוקרה לחוקרים בעלי הישגים מחקריים הראויים להערכה מיוחדת בשנה"ל תשע"ה

    תאריך: 2016-06-26 שעה: 13:07

    טקס הוקרה לחוקרים בעלי הישגים מחקריים הראויים להערכה מיוחדת בשנה"ל תשע"ה התקיים באוניברסיטה. 12 חוקרים נבחרו לקבל הערכה על הישגים פורצי הדרך בשנה שעברה: פרופ' דורון אורבך, מהמחלקה לכימיה; פרופ' מיכל אלברשטין, מהפקולטה למשפטים; ד"ר ליאור אפלבום, מהפקולטה למדעי החיים; פרופ' יהודית בר-אילן, מהמחלקה ללימודי מידע; פרופ' אבידב ליפסקר, מהמחלקה לספרות עם-ישראל; פרופ' אהרן מאיר, מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה; ד"ר איל פאר, מביה"ס למינהל עסקים; ד"ר דרור פיקסלר, מהפקולטה להנדסה, פרופ' אלכס פיש, מהפקולטה להנדסה; פרופ' אביעד פרידמן, מהמחלקה לפיזיקה; פרופ' נתן קלר, מהמחלקה למתמטיקה; ופרופ'  רונית קרק, מהמחלקה לפסיכולוגיה.

    הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, נשיא האוניברסיטה, בירך ואמר: "פה אנו רואים את הספקטרום הרחב של חוקרות וחוקרים מצטיינים בתחומים שונים. זהו עונג גדול ומפגין את עוצמתה של בר-אילן".

     פרופ' מרים פאוסט, הרקטור, אמרה: "אתם ראויים לפרס על פריצת הדרך, על הפרסומים והצטיינות במחקר. עם זאת, אין ספק שכל החיים של החוקרים הם פרס. אנו מקדישים את חיינו המקצועיים לתחומים שמעניינים אותנו ויש לנו לגיטימציה ותמיכה וסיוע לחקור ולחדש. החברה אף מממנת את השליחות הזו שקבלנו על עצמינו ולנו נותר לדבוק במחקרים שלנו, להעלות רעיונות חדשים ומרגשים, לבנות תמונת מציאות חדשה וכל זה תוך שיחות ומפגשים עם חוקרים, קולגות עמיתים וסטודנטים מכל העולם".

     פרופ' אריה צבן, סגן הנשיא למחקר, בירך: אני מקווה שהאירוע יגרום לכך שלא רק שיהיו עוד ועוד מצטיינים, אלא שכל הממוצע יעלה ותהיה לכך השפעה גדולה יותר באקדמיה ובמחקר".

     סרטון מיוחד הוקרן על הפעילות המחקרית המצטיינת של החוקרים. הסרט הופק ביחידה לטלויזיה ולמולטימדיה של הפקולטה למדעי החברה, בניהולו של אמיר בן-דוד. ערכה: מיכל שמולי. גרפיקה: חגית וינברג.

                                                                          

    פרופ' אבידב ליפסקר, השיב בשם מקבלי הפרס, ואמר:

    " 'החוקר המצטיין' הוא איש מדע שהבין לפתע, כי עלה במחשבתו רעיון מדעי העשוי לשנות את פני התחום שהוא עוסק בו, ומרגע שהוא הגיע לתובנה הזו הוא מתמסר בכל מאודו להנחלתה בקהילה המדעית שבה הוא חבר באמצעות עבודת שכנוע מדעי העלולה להימשך שנים מפרכות ביותר. אולם מן הרגע שהקהילה המדעית משתכנעת בנכונות הרעיון ומקבלת אותו, היא הופכת לשותפה לשינוי שביקש החוקר לחולל בתחומו.

    "תעודת ההוקרה שהאוניברסיטה מעניקה לנו היא אפוא חוזה דו צדדי. מצד החוקר שקיבל אישור למאמץ השכנוע שלו ולעבודתו המדעית, והאישור הזה מחייבו להמשיך במחקר שזיכה אותו בתואר הזה, אולם האוניברסיטה מצהירה, כי היא מכירה בערך המחקר הזה והיא מתחייבת לתמוך בו, ולעודדו מתוך שהיא מזהה בו את הנתיב הפוטנציאלי להתפתחותה כמוסד אקדמי-חוקר".

     

    הנשיא, הרקטור וסגן הנשיא למחקר העניקו תעודות הוקרה לחוקרים, שבהן הנימוקים לבחירה:


    פרופ' דורון אורבך

    התעודה מוענקת לפרופ' דורון אורבך, מהמחלקה לכימיה, על הישגיו בפיתוח שני סוגים של סוללות נטענות חדשניות עם תכונות ייחודיות.

    הסוללות מן הסוג האחד מיועדות לצבירה והמרה של אנרגיה סולרית. אלה של הסוג השני הן סוללות בעלות צפיפות אנרגיה גבוהה, תכונות בטיחות טובות במיוחד ועמידוּת מצוינת לאורך מספר רב של מחזורים. סוללות אלה  מתאימות להטסת כלי טיס בלתי מאוישים.

    הישגים אלה של פרופ' אורבך מציבים אותו בחזית המחקר והפיתוח של מקורות כח ומערכות לצבירה והמרה של אנרגיה.

     

    פרופ' מיכל אלברשטין

    התעודה מוענקת לפרופ' מיכל אלברשטין, מהפקולטה למשפטים, על קידום מחקר השוואתי בינלאומי פורץ דרך לחקר תיאורטי ואמפירי של תופעת הַפְּשָרוֹת במשפט תוך שימוש בעולם המושגים של ישוב סכסוכים. מדובר בפיתוח תפיסה חדשנית תורת-משפטית על תפקידו של המשפט בחברה ככרוך בהסכמה ובשכנוע ופחות בכפייה. במסגרת המחקר מצטברת הבנה שיטתית אמפירית של פעילותם המרכזית של שופטים כישוב סכסוכים שיפוטי. כמו כן מתפתחים פרויקטים שונים של מחקר, הכשרה וגיבוש מדיניות אשר חותרים לשנות את פני המשפט בארץ ובעולם. בזכות מחקריה אלה זכתה פרופ' אלברשטין, לראשונה בישראל, בקטגוריה זו במשפטים במענק מטעם ה-ERC.

     

    ד"ר ליאור אפלבום

    התעודה מוענקת לד"ר ליאור אפלבום, מהפקולטה למדעי החיים, על הישגיו בחקר מחלות של תפקוד המוח האנושי בעזרת דגי זברה. מעבדתו של ד"ר אפלבום פיתחה דגי זברה בעלי מוח שקוף כמודלים למחלות שינה ופיגור-שכלי כגון נַרְקוֹלֶפְּסְיָה, AHDS ותסמונת ה- X השביר. בעזרת מודלים אלו פוענח המנגנון הגנטי בעזרתו מבקרים תאי עצב במוח - שינה וְעֵרוּת, ונתגלתה תעלת אשלגן חדשה המבקרת שינה בלילה. בנוסף, נתגלו ליקויים באזורים ספציפיים במוח הגורמים לפיגור שכלי, כגון חוסר בקישורים סִינַפְּטִיִּים וירידה בּמִיאָלִין, והודגם כי תרופה המהווה תחליף להורמוני התירואיד יכולה לתקן ליקויים אלו.

    פרופ' יהודית בר-אילן

    התעודה מוענקת לפרופ' יהודית בר אילן, מהמחלקה ללימודי מידע, על תרומתה הייחודית לתחום הביבליומטריקה בשילוב אספקטים כמותיים עם איכותניים, שילוב המאפשר הבנה עמוקה יותר של התופעות הנחקרות.

    פרופ' בר-אילן היא חוקרת מרכזית בתחום חדש שנקרא altmetrics - הבוחן ומודד את ההתייחסות למחקר מדעי באמצעות סיגנלים מהאינטרנט. היא זכתה במענק ISF שמטרתו למדוד את הקשר בין ציטוטים לבין סיגנלים אלה. הבנת  מהות הסיגנלים והקשר בינם לבין מדדי הערכה מקובלים (כמות פרסומים וציטוטים) ישפיעו על הדרך בה מעריכים הישגים מדעיים (research assessment).

     

    פרופ' אבידב ליפסקר

    התעודה מוענקת לפרופ' אבידב ליפסקר, מהמחלקה לספרות עם-ישראל, על מחקריו פורצי הדרך בחקר ההיסטוריוגרפיה של הספרות העברית ומיפוייה במסגרת השינויים שעוברת התרבות היהודית מאז תקופת המדרש ועד ימינו. כהיסטוריוגרף של הספרות העברית פיתח במחקריו מתודולוגיה חדשה לחקר תולדות הספרות העברית שאותה כינה 'אקולוגיה של ספרות'. על יסוד המתודולוגיה הזו נחקרות תולדות הספרות בכלל והספרות היהודית בפרט כתופעות בתוך סביבות תרבותיות אקולוגיות, דהיינו כמקרים ספציפיים שצמחו על רקע מצבי תרבות מיוחדים שאיפשרו את הופעתם של זַנִים אמנותיים מיוחדים בעלי סגנונות ביטוי המבטיחים את שגשוגם והישרדותם במרחב התרבות שלהם. מחקריו אלו פרצו דרך חדשה למחשבה על תולדות הספרות והתרבות.

     

    פרופ' אהרן מאיר

    התעודה מוענקת לפרופ' אהרן מאיר, מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, על תגליותיו יוצאות הדופן בארכיאולוגיה מקראית, ובין השאר, גילוי בִּיצוּרֶיהָ ושער העיר המונומנטליים של העיר גת פלישתים המקראית (תל צפית) שמשנה במידה רבה את ההבנה על המערך הגיאו-פוליטי בארץ ישראל בראשית תקופת המלוכה - גילוי שזכה לסיקור יוצא דופן בהיקפו בעיתונות העולמית. כמו כן, יחד עם שותפים, הוא פרסם מחקר פורץ דרך בכתב העת Nature Scientific Reports על השינויים הביו-אקולוגיים של הצומח והשימוש בו בארץ ישראל בעקבות הופעת הפלישתים. לאחרונה הוא זכה ב"מרכז מינרבה" יוקרתי, לחקר בין תחומי של הקשרים בין התרבות הישראלית והארמית לאורך הדורות.
     

    ד"ר איל פאר

    התעודה מוענקת לד"ר איל פאר, מביה"ס למינהל עסקים, עבור מחקריו בתחום ״ארכיטקטורת הבחירה״ המפתחים ובוחנים אמצעים המסייעים לצרכנים לקבל החלטות טובות יותר.

    ד״ר פאר חוקר את האופן בו צרכנים מקבלים החלטות בחיי היומיום. גישה זו בוחנת כיצד האופן בו מוצגות ומסודרות אפשרויות הבחירה משפיע על קבלת ההחלטות של הצרכן, כדי לאתר אמצעים שיעזרו לצרכנים לקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבור עצמם. עבור מחקריו בתחום זה זכה ד״ר איל פאר בשנה האחרונה בשלושה מענקים מקרנות מחקר תחרותיות, ובפרס לחוקרים מטעם חברת Google.


    ד"ר דרור פיקסלר

    התעודה מוענקת לד״ר דרור פיקסלר, מהפקולטה להנדסה, על פיתוח שיטת הדמיה חדשנית שהצליחה להיות ממומשת בתחומי הרפואה, הכימיה ובמערכות צבאיות. עיקרה של השיטה היא שילוב של מדידות החזר אור תָּוֶךְ המוקרן לצד החדרת ננו חלקיקי זהב מְצוּפִּים בחומרים כימיים וביולוגיים שלהם תכונות אופטיות ייחודיות באורך גל מסוים. המחקר פורסם במאמרים מדעיים רבים בבמות הטובות בעולם וזכה לתהודה מדעית ותקשורתית רבה. ד״ר פיקסלר הצליח לזכות בשנה האחרונה בשישה מענקי מחקר תחרותיים, ביניהם מענק מחקר משותף עם מכון מחקר בסין. בעקבות הצלחות אלה נבחר ד"ר פיקסלר להיות חבר כבוד של ארגון האופטיקה הבינלאומי SPIE והצטרף להיות עורך של שני עיתונים מובילים בתחום.


    פרופ' אלכס פיש

    התעודה מוענקת לפרופ' אלכס פיש, מהפקולטה להנדסה, על הקמתה של מעבדת ENICS –Emerging Nanoscaled Integrated Circuits and System – ייחודית ומתקדמת מסוגה שמובילה פעילות מדעית עניפה והפכה את אוניברסיטת בר-אילן למוקד ידע בתחום השבבים – הן לאקדמיה והן לתעשייה.

    במהלך שנת תשע"ה הובילה המעבדה מספר מחקרים פורצי דרך בתחומים של זיכרונות, חומרה בטוחה ומעגלים יעילים אנרגטית, אשר הובילו לתהליך רישום של מעל עשרה פטנטים ולפרסום מאמרים רבים, והפכו את המעבדה למוקד עליה לרגל של התעשייה והאקדמיה.

     

    פרופ' אביעד פרידמן

    התעודה מוענקת לפרופ' אביעד פרידמן, מהמחלקה לפיזיקה, על חלקו בגילוי חלקיק "בּוּזוֹן הִיְגס" במוליכי-על.

    גילוי חלקיק ההיגס ("החלקיק האלוהי") במאיץ החלקיקים הענק בז'נבה היווה פריצת דרך מדעית עצומה בהבנה של יסודות הבניין של היקום, וזיכה את מנבאיו בפרס נובל בפיזיקה. קבוצתו של פרופ' פרידמן הראתה שתופעה דומה קיימת גם בחומרים מוליכי-על בטמפרטורות מאד נמוכות. המחקרים הללו מדגימים את הקשרים הענפים בין תחומים שונים בפיזיקה אשר נבדלים ביניהם בהרבה סדרי גודל של אנרגיות ומראים איך אותן תופעות פיזיקליות יכולות לבוא לידי ביטוי במערכות כל כך שונות.

    המחקר שהתפרסם בכתב העת היוקרתי  Nature Physics, עורר עניין בין-לאומי רב.

     

    פרופ' נתן קלר

    התעודה מוענקת לפרופ' נתן קלר, מהמחלקה למתמטיקה, על פיתוח אלגוריתמים חדשים לתקיפת מערכות הצפנה. אלגוריתמים אלו הובילו למציאת התקיפות הטובות ביותר על סטנדרט ההצפנה העולמי AES ועל הצופן של הדור השלישי של הטלפונים הסלולריים, וכן לשימושים בבעיות כלליות במדעי המחשב (שאינן קשורות להצפנה).  תוצאות מחקר זה פורסמו בשנת תשע"ה בסדרת מאמרים בכתבי עת בינלאומיים, ביניהם ארבעה מאמרים בכתב העת החשוב בתחום, Journal of Cryptology, ומאמר אחד במדור Research Highlights של כתב העת Communications of the ACM, בו מתפרסמות 12 התוצאות הבולטות בכלל תחומי מדעי המחשב באותה שנה. 

     

    פרופ'  רונית קרק

    התעודה מוענקת לפרופ' רונית קרק, מהמחלקה לפסיכולוגיה, על תרומתה להבנת היכולת של מנהיגות לעודד יצירתיות ולפענוח מנגנוני ההשפעה של המנהיגות על התנהגות יצירתית. מנהיגות ליצירתיות וחדשנות הינה כיום משאב מרכזי בארץ (startup nation) ובעולם לקידום ארגונים והמשק, ויישום מחקריה מביא גישות חדשניות לפיתוח מנהיג​​​ו​ת ​ולקידום ​יוזמה ויצירתיות בארגונים במגזרים שונים: ​בתעשייה, במגזר הציבורי ובמגזר השלישי. תוצרי המחקר התפרסמו בכתבי עת מובילים. במאמר בכתב העת המוביל והמשפיע בתחום מדעי הארגון והניהול, היא מציעה, עם שותפים, מודל מקיף וחדשני למנהיגות יצירתית.